יום סחר הוגן העולמי – חוגגות באדום וירוק

יום סחר הוגן העולמי – חוגגות באדום וירוק

למעלה ממאה איש התכנסו ב-4 במאי 2019, בפארק אל פסאיל צפונית ליריחו, לציין את יום סחר הוגן העולמי ואת האחד במאי. עובדים פלסטינים המועסקים בשטח סי, פעילים חברתיים מישראל ומשטחי הרשות, תושבות מזרח ירושלים, חברות מען מאיזור המשולש, חברי המגמה הירוקה, וידידות וידידי סינדיאנת הגליל וארגון העובדים מען שיזמו את הארוע.

המקום, חורש טבעי יפהפה, המשמש את תושבי האזור הפלסטינים לבילוי משפחתי וחברתי, נקבע כמיקום המושלם. זאת על מנת להקל על הגעת פלסטינים המנועים מכניסה לישראל, ובו בזמן להקל על ישראלים המנועים מכניסה לאזורים פלסטינים.

המסר היה משולב: מאבק למען זכויות עובדים פלסטינים וישראלים, ולמען חברה צודקת ושוויונית. ולצדו תמיכה במאבק הבינלאומי נגד התחממות כדור הארץ, ולמען כלכלה ירוקה ושיתופית.

שני הנושאים קשורים זה לזה. השינוי הכלכלי המהיר, הנובע מפיתוח טכנולוגיות חדשות, הוא בעל השלכות מרחיקות לכת על ציבור העובדים. בצד החיובי, הקידמה הטכנולוגית יכולה לשפר את מצב העובדים ולהצעיד את העולם קדימה, לעבר חלוקה צודקת יותר של העושר. אולם מנגד, ככל שהכוח והשליטה הכלכלית והפוליטית נשארים בידיים של חברות ענק רב לאומיות, ובידיהן של ממשלות ימניות ולאומניות המכחישות את סכנת האסון האקלימי, ישנה בהתפתחות זאת סכנה ממשית לחייהם של תושבי כדור הארץ. במקום ליהנות מהקדמה, עלול העולם להדרדר לסיוט של אסונות טבע, הרס המרקם האורבני, וגלי הגירה, שיתקלו בהסתגרות, גזענות, מלחמות והרס.

את האירוע פתח פאנל של דוברים, שלאחריו התחלקו המשתתפים לחמש סדנאות. הן הפנל והן הדיונים לוו בתרגום סימולטני לערבית ולעברית, שאפשר לכל אחד ואחת להתבטא בחופשיות בשפתם. בחלק השני של האירוע נחלקו המשתתפים לסדנאות, בהן התקיימו דיונים בהיבטים שונים של הנושאים הכלכלה הירוקה. בתום האירוע סעדו המשתתפים את לבם בקייטרינג שהגיע היישר מיריחו, ממטבחן של חברות עמותת הנשים הנוצריות YWCA, המשתפת פעולה עם סינדיאנת הגליל בייצוא מוצרי סחר הוגן לאירופה.

הפנל:

אסף אדיב, מנכ"ל מען, תאר את העבודה של מען בקרב עובדים, ובמיוחד עובדים פלסטינים בהתנחלויות. הוא ציין את המאבק להשיג הסכם קיבוצי במפעל המתכת נ.א. תעשיות מתכת במישור אדומים. אם יושג, יהיה זה ההסכם שני בקרב עובדים פלסטינים מהשטחים המועסקים על ידי ישראלים. אדיב העלה על נס את העמידה האמיצה של העובדים מאזור יריחו מול המעסיקים. עוד ציין אדיב את השתתפותה של מען במאבק למען בנייתה של כלכלה ירוקה ומשותפת משני צדי הקו הירוק, שיכולה להוות אלטרנטיבה לשלטון האפרטהייד השולט כיום בגדה המערבית. אדיב קרא לתמיכה במאבקם של העמים הערביים לחרות, ובראשם סודן ואלג'יר, שהצליחו להפיל לאחרונה דיקטטורים ששלטו בהם עשרות שנים.

ופא טיארה, רכזת עבודת הנשים בארגון מען באזור המשולש, וחברת הנהלת סינדיאנת הגליל, סיפרה על עבודתה: "כאשר אני נאבקת לשלב נשים בעבודה אינני יכולה להתעלם מהמציאות האלימה והיומיומית שנשים ערביות רבות חוות בחברה שלנו, ומהמגפה של רצח נשים בידי בני משפחותיהן. את המגפה הזאת רק אנחנו יכולים למגר באמצעות הסרת 'חגורת ההגנה החברתית' שמקבלים רוצחי נשים", אמרה. בהמשך התייחסה לצורך לאפשר לחברות מען להשתלב בשינויים המתרחשים בשוק העבודה, והביאה כדוגמא את הפרויקט של חקלאות הידרופונית, של סינדיאנת הגליל ומען, שבו משתתפות נשים מבקא אל ע'רביה והסביבה.

מור גלבוע, מנכ"ל "מגמה ירוקה", התייחס למשימה המרכזית של ארגונו לקדם צדק סביבתי שישפר את חייהם של האנשים. גלבוע אמר שהארגון פועל כיום באינטנסיביות נוכח משבר האקלים, השיטפונות והבצורות שגורמות להיווצרות של מיליוני פליטים ברחבי העולם שאינם יכולים להמשיך חיות במקומות הולדתם. הוא קבע: "הטבע לא מכיר גבולות לאומיים. שינויי האקלים פוגעים במי שחי בתל אביב ובמי שחי בגדה. זו הסיבה שעלינו כאן במזרח התיכון להתאחד כדי לבנות מציאות שהיא טובה יותר לכולנו."

יעקב בן אפרת, מזכ"ל מפלגת דעם, התייחס לסיסמה המרכזית של דעם במסע הבחירות – "כלכלה ירוקה – מדינה אחת". הוא ציין כי משבר האקלים הינו בעל השפעה גורלית על האזור, ותאר כדוגמא כיצד שנים של בצורות בסוריה אילצו מאות אלפי כפריים להגר לערים הגדולות, ללא תשתיות ופרנסה, דבר שעמד ברקע להתפרצות המהפכה העממית נגד שלטונו הדיקטטורי והמושחת של אסד בשנת 2011.  כלכלה ירוקה אינה אופנה, אלא בסיס שניתן לבנות עליו חברה חדשה ומקיימת, הרחק מהכלכלה של פערים ושל שחיתות.

הסדנאות:

סחר הוגן למען כלכלה ירוקה

סינדיאנת הגליל חברה בארגון הסחר ההוגן העולמי

סדנה לסחר הוגן וכלכלה ירוקה, בהנחיית הדס להב וחנאן מנאדרה זועבי מסינדיאנת הגליל, התמקדה בתרומה הייחודית של סינדיאנת הגליל לקידום החקלאות הערבית והעצמת נשים. מנאדרה, רכזת פעילות נשים בסינדיאנה, ציינה שסינדיאנת הגליל חברה מאז 2003 בארגון סחר הוגן העולמי WFTO ומהווה דוגמא לארגון שמצליח לשלב בין פעילות עסקית, חברתית ותרבותית. היא נתנה כדוגמא את החוגים והמפגשים שמתקיימים במרכז המבקרים של סינדיאנת הגליל בכפר כנא, ותארה כיצד המפגש היחודי בין נשים ערביות ויהודיות, ובין נשים מהכפר ומהעיר יוצר מציאות חדשה ומחזק את מעמדן הכלכלי והחברתי של הנשים בכפר. "אנחנו בסינדיאנה, אמרה מנאדרה "התנגדנו תמיד לחלוקה ולהפרדה בין ישראלים לפלסטינים, וראינו בה מכשול בפני בניית חברה דמוקרטית. לכן גם אימצנו את הרעיון של "סחר הוגן" שהוא רעיון על-לאומי שמקדם העצמה נשית, יזמות וחדשנות חוצי גבולות ומגזרים. אנחנו לא רק מדברות וחולמות, אלא ממציאות דרכים יצירתיות ליישום הרעיון שלנו.

להב סיפרה על הקשר שבין סחר הוגן וכלכלה ירוקה שעומד בבסיס הפעילות הימיומית של העמותה. הסיפור של מטע הזיתים האורגני של סינדיאנה באדמת רוחה הוא דוגמא לכך. "לפני עשר שנים פנו אלינו בעלי האדמה מכפר ערה והציעו להקים פרויקט משותף" ספרה להב. "כל המומחים אמרו לנו שזה לא יצליח, שהאדמה ברוחה לא מתאימה, שאין דבר כזה שיתוף פעולה, שאף אדם שפוי לא ישקיע בחקלאות ערבית, אבל אנחנו התעקשנו. וככה, נגד כל הסיכויים נולד מטע זיתים אורגני, מודרני, ידידותי לסביבה, סחר הוגן, שהשמן שאנחנו מפיקים ממנו נבחר השנה לשמן האורגני הטוב ביותר בישראל.

האנרגיה הסולארית כמנוף לקידום כלכלי ותרבותי של החברה הפלסטינית

מוחמד אלחילו, תושב מחנה הפליטים עסכר ליד שכם, הוא המייסד של חברת אלסאן לאנרגיה מתחדשת. הנושא היה חדשני עבור רוב המשתתפים בסדנה, שכללה עובדים ועובדות מיריחו, ירושלים והמשולש. אלחילו הסביר את הצורך לעבור ללא דיחוי לאנרגיה מתחדשת, שבנויה בעיקר על השמש, ואשר נמצאת במזרח התיכון בשפע. יתרונותיה הם רבים: 1. האנרגיה בלתי מתכלה כל עוד השמש זורחת, ואף משטר לא יכול לשנות את זה. 2. היא אינה מזהמת ומאפשרת להקטין את אפקט החממה המסכן את קיום האנושות. 3. הפקת חשמל מהשמש הרבה יותר זולה. 4. היא מאפשרת לכל אזרח או קבוצת אזרחים בבניין או בשכונה או בכפר או בעיר לייצר חשמל באופן עצמאי, להתאגד, ולהעביר עודפי חשמל מייצרן אחד, ליצרן אחר שסובל ממחסור בחשמל. 5. היא הופכת את האזרח מצרכן ליצרן של חשמל שמגיע להסכם עם חברת החשמל ומוכר לה עודפים באופן שמשחרר את שוק החשמל משליטתו של מונופול שמייקר את מחיר הייצור.

עוד ציין כי חברת החשמל הפלסטינית מייצרת כחמישית אחוז מהחשמל שהיא מספקת לצרכנים, ואת כל היתר היא מקבלת מחברת החשמל הישראלית. ברור שהפלסטינים שחיים תחת כיבוש היו שמחים להתפטר מהתלות בחברת החשמל הישראלית. המכשולים שעומדים בפני התרחבות הייצור העצמי של אנרגיה סולרית: 1. אי הרצון להשקיע את הסכום הראשוני שנדרש. 2. גישה שמרנית וחשש מחידושים. כדוגמא לגישה השמרנית, סיפר אל-חילו על נסיון שהיה לו להאיר בחשמל סולרי את ואדי נאר – כביש המקשר בין רמאללה לבית לחם תוך עקיפת ירושלים ומאריך מאוד את הדרך. מתברר שכל המתקנים של פנלים סולריים שהותקנו פשוט נגנבו על ידי תושבים מקומיים שפגעו ביכולת שלהם להגיע ביתר בטחון ומהירות ממקום למקום, בגלל אי הבנה או אי אמון. לסיכום הוא אמר שדרוש חינוך בלתי פוסק והסברה שיגיעו לציבור הרחב.

תנועה ציבורית נגד התחממות כדור הארץ 

בסדנא שהנחה מור גלבוע מנכ"ל "מגמה ירוקה" הוא תאר את הסכנות שכרוכות בהתחממות כדור הארץ והתייחס לכך שבארצות רבות בעולם ישנה מודעות וצמיחה של תנועות ציבוריות רבות השפעה שמשנות את ההתייחסות של הציבור למשבר האקלים. בישראל ציין גלבוע את ההצלחה של "מצעד האקלים" בתל אביב, שבו צעדו השנה 7000 משתתפים, שהיה הגדול ביותר מאז החלה מגמה ירוקה בארגון המצעד. גלבוע ציין במיוחד את ההתעוררות העולמית של תלמידי תיכון שמובילים מאבק נגד ההתחממות הגלובאלית, ומארגנים שביתה תלמידים גלובאלית, שתתקיים גם בירושלים ב- 21.5.

נשים ערביות שהשתתפו בסדנא סיפרו על ההזנחה והבורות בכפרים שמהן הן באות. אחת המשתתפות סיפרה על בעל סופר מרקט בכפר ששורף זבל בתוך השכונה תוך יצירת עשן וזיהום שפוגע בתושבים ובלי כל התחשבות. תלמידת תיכון מתל אביב שהשתתפה בסדנה סיפרה על ההתלבטות שלה ושל חבריה בשביתה הקודמת של התלמידים בחודש מרץ, ועל החלטתם להמשיך בלימודים מחשש לצעדי משמעת נגדם.

המאבק נגד האסון החברתי והסביבתי בירושלים המזרחית

עורך הדין מועין עודה והפעילה פאתן עודה, בני זוג המתגוררים בכפר עקב, מצפון למחסום קלנדיה, הנחו ביחד סדנה בה תארו את המצב בשכונה הירושלמית שנמצאת מעבר לגדר ההפרדה. הם תארו את האזור כמקום בו התושבים נאלצים לחיות בתוך הררי אשפה וחייהם משולים לגיהינום. מעל 120 אלף תושבים פלסטינים החיים מעבר לגדר ההפרדה מהווים כ- 18% מכלל תושבי העיר, אבל התקצוב בעבורם הוא מינימלי. בצר להם פנו התושבים לבתי המשפט כדי שאלו יחייבו את העירייה לספק להם שירותים, כולל אספקת מים, חינוך, סביבה ותרבות. למרות מספר פסיקות חד משמעיות, המשיכו  העיריה והגופים הממשלתיים האחראים להתעלם מחובתם החוקית ומהוראות בתי המשפט. אחת המשתתפות הישראליות שאלה מדוע הם לא מפסיקים לשלם את הארנונה לעיריית ירושלים שלא משרתת אותם כלל. לדבריה של פאתן עודה, בירושלים המזרחית ובשכונות מעבר לגדר אנשים לא משלמים ארנונה כדי לקבל שירותים, אלא כדי להוכיח שהם תושבי ירושלים. מי שאינו משלם ארנונה, מסתכן בכך שמשפחתו תאבד את מעמדה כתושבת ירושלים ובכך תישלל ממנה הזכות לשירותים רפואיים ולקצבאות הביטוח הלאומי.